<h1>הרוקח סימן ר"א</h1>
<h2>דף ו.</h2>
ובפסיקתא דרש ר' לוי כתוב אחד אומר יום תרועה וכתוב אחר אומר זכרון תרועה בזמן שבא בחול יום תרועה יהיה לכם, ובזמן שהוא בא בשבת זכרון תרועה מזכירין אבל לא תוקעין, וכן יסד רבי שמעון בקרובץ של יום שני, לכך בפרשת אמור אל הכהנים אצל שבתון כתוב זכרון לומר בשבת מזכירין, לכך נאמר יהיה לכם שבתון זכרון תרועה, אבל בפרשת פנחס לא אמר שבתון כתיב יום תרועה יהיה לכם, ובמקדש היו תוקעין בשבת, לכך נאמר במזמור הרנינו לאלהים עוזנו בהתחלת התיבות להפך רמז שבת ת"קעו ב"חודש ש"ופר וכן רמז משה ת"עבירו ש"ופר ב"כל ארצכם. וסיום מזמור (תהלים פ"א) הרנינו ויאכילהו מחלב חטה ומצור דבש אשביעך רמז לאכילת דבש בליל ראש השנה כדי שתהא לו השנה מתוקה דסימנא מלתא הוא כדאמר בפרק א' דכריתות ובפרק בתרא דהוריות אמר אביי יהא רגיל איניש ליכול בריש שתא קרא וכו' בתורה רמוז (שמות ט"ו) וימתקו המים שם שם לו חק ומשפט וכתיב בעזרא (נחמיה ח') ביום אחד לחדש השביעי ק(ו)דש לה' אלקיכם אל תתאבלו ואל תבכו ויאמר להם לכו אכלו משמנים ושתו ממתקים ושלחו מנות לאין נכון לו כי קדוש היום לאדוננו ואל תעצבו כי חדות ה' היא מעוזכם כי היום קדוש ואל תעצבו הרי עזרא צוה לאכול בראש השנה וכן בירמיה (מ"א) ויהי בחדש השביעי ויאכלו שם לחם. ירושלמי אמר ר' יודא אבוה דר' מתניה וביום עשרים וארבעה לחדש הזה נאספו בנ"י בצום ובשקים למה לא נאמר בכ"ג משום ברית דמועדא אם תימר דהוה בשבתא לית את יכיל דאת מחשב ומשכח צומא רבא בחד בשבא וכן משמע בפ' א' דראש השנה (דף י"ט) ותיפוק ליה דהוי ליה יום של מחר ראש חודש פירוש יום שני של ראש השנה וכל שכן חדש עצמו ואשכחן בפסחים ובשבועות ובתענית דראש חודש איקרי מועד ש"מ שאסור להתענות בראש השנה ובירושלמי בפרק סדר תעניות אלו אמרו ברביעה ראשונה ר' עקיבא אומר מתריעין אבל לא מתענין בראש השנה מתריעין ולא מתענין ר' יעקב מפקד לספריה אי אתא איניש ושאיל לכון אתון אמרין ליה בכל מתענין חוץ משבתות וימים טובים וראשי חדשים וחנוכה ופורים. והא מתענין ערב ראש השנה כדאמר בירושלמי דנדרים בפרק קונם יין ר' יונתן ציים כל ערובת ריש שתא לכך יסד באופן מאתמול קדמנוך לחלותך מלך ואוכלים ליל ר"ה דבש למתק השנה במזמור הרנינו שהיו אומרים ביום ר"ה ומסיים סיומו דבש אשביעך וסמיך ליה (תהלים פ"ב) אלהים נצב בעדת אל בקרב אלהים ישפוט וכן רמ"ז (תהלים י"ט) משפטי יי אמת ומתוקים מדבש וכן אומר בעזרא שתו ממתקים. ואומר (נחמיה ח') כי קדוש היום לאדונינו אדוני"נו בגימטריא באת בש תק"ט מ"טף. בגימטריא אבר"הם י"צחק וי"עקב שבזכות' ידיננו לטוב לכך יסד עוד יזכור לנו אהבת איתן אדונינו ובזכות הנעקד ישבית מדיננו ובזכות התם יוציא לאור דיננו כי קדוש היום לאדונינו.
